Souccah
Daf 21a
יָלֵיף ''אֹהֶל'' ''אֹהֶל'' מִמִּשְׁכָּן. כְּתִיב הָכָא: ''זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל'', וּכְתִיב הָתָם: ''וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן'', מָה לְהַלָּן בִּידֵי אָדָם, אַף כָּאן בִּידֵי אָדָם. וְרַבָּנַן: ''אֹהֶל'' ''אֹהֶל'' רִיבָּה.
Traduction
He derives by means of a verbal analogy that only a man-made tent transmits impurity, deriving the tent written with regard to impurity imparted by a corpse from the tent written with regard to the Tabernacle. It is written here with regard to impurity imparted by a corpse: ''This is the teaching when a man dies in a tent'' (Numbers 19:14). And it is written there with regard to the Tabernacle: ''And he spread the tent over the Tabernacle'' (Exodus 40:19). Just as there, with regard to the Tabernacle, the tent was established by a person, so too here, with regard to impurity of a corpse, it is a tent established by a person. And according to the Rabbis, because the passage dealing with impurity imparted by a corpse, i.e., tent tent, is repeated several times, this amplifies and includes any structure that provides shelter, even if it is not a standard tent.
Rachi non traduit
אהל אהל ריבה. אהלים טובא כתיבי בפרשת פרה לרבות אף העשוי מאליו:
Tossefoth non traduit
יליף אהל אהל ממשכן. וא''ת אי ממשכן יליף אפילו עשוי בידי אדם נמי לא יביא את הטומאה אלא פשתן כדאשכחן פרק במה מדליקין (שבת דף כז:
ושם) דתנן כל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן ויליף בגמרא אהל אהל ממשכן וי''ל דכל המאהילים דמטמאים ילפינן בספרי בפרשה פרה בקל וחומר ממצורע דתניא מנין לעשות שאר המאהילים כאהל המת אמרת מה מצורע הקל עשה בו כל המאהילים כאהל מת החמור לא כל שכן דלגבי מצורע כתיב מושבו ודרשינן בתורת כהנים מושבו טמא מכאן אמרו הטמא יושב תחת האילן וטהור עובר טמא וא''ת אם כן כי לא עביד נמי בידי אדם נילף בקל וחומר ממצורע וכי תימא אם כן ג''ש מאי אהניא הא איצטריכא ליה לדרשה דפרק במה מדליקין דכל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים ויש לומר דמושבו לא משמע לא ריבוי ולא מיעוט לענין שאינו עשוי בידי אדם ולרבי יהודה דמעטיה רחמנא גבי מת ילפינן מצורע הקל בקל וחומר ממת דלא מטמא ולרבנן לא מחלק לא הכא ולא הכא ואף על גב דסתם סיפרא רבי יהודה אתיא שפיר ההיא דאילן כרבי יהודה דאמר בשמעתין מודה היה רבי יהודה כמלא אגרוף וא''ת וכיון דשאר המאהילים ילפינן ממת ק''ו ממצורע אם כן נימא דיו ולא מטמא עוברים כמו קוברי המת שהיו עוברים באכסדרה ויש שם כלים דמצורע עובר אינו מטמא באהל כדתניא בתורת כהנים וכדתנן במסכת נגעים פ' י''ג (מ''ז) ומייתי לה פ''ק דקדושין (לג:) ויש לומר דק''ו זה אינו אלא גלויי מילתא בעלמא הוא דלא ילפינן ממשכן למעוטי שאר המאהילים:
וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה כָּל אֹהֶל שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי בִּידֵי אָדָם אֵינוֹ אֹהֶל? וּרְמִינְהוּ: חֲצֵירוֹת הָיוּ בְּנוּיוֹת בִּירוּשָׁלַיִם עַל גַּבֵּי הַסֶּלַע, וְתַחְתֵּיהֶם חָלָל, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. וּמְבִיאִין נָשִׁים עוּבָּרוֹת וְיוֹלְדוֹת שָׁם וּמְגַדְּלוֹת בְּנֵיהֶם שָׁם לַפָּרָה.
Traduction
The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda hold that the legal status of any tent that is not established by a person is not that of a tent? The Gemara raises a contradiction from a mishna (Para 3:2): Courtyards were built in Jerusalem atop the rock, and beneath these courtyards there was a space of at least a handbreadth due to the concern lest there is a grave in the depths. In that case, the space served as a barrier preventing the impurity from reaching the courtyards above. And they would bring pregnant women, and they would give birth there in those courtyards. And they would raise their children there and would not leave there with the children until they grew. All this was done so that the children would be untainted by any impurity and would be able to assist in the ritual of the red heifer, whose ashes are used to purify those impure with impurity imparted by a corpse.
Rachi non traduit
מפני קבר התהום. כל שם קבר התהום וטומאת התהום שבש''ס לשון ספק הוא כתהום שאינו גלוי מפני קבר התהום שכל העיר היו מסופקין שמא יש שם קבר ואין לו למת חלל טפח וטומאה שהיא רצוצה בוקעת ועולה לרקיע לכך היו בונין אותה ע''ג כיפין שאפי' יש שם קבר מתחת הרי חלל מפסיק:
ומביאין נשים עוברות כו'. משום ההיא דתנן (פרה פ''ג מ''ז) מטמאין היו את הכהן השורף את הפרה ומטבילין אותו מיד להוציא מלבן של צדוקין שהיו אומרים במעורבי השמש היתה נעשית וכיון דטבול יום כשר בפרה עשו בה מעלות הרבה כדי שלא יזלזלו בה תקנו כל מעשה פרה בכלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה שאין מקבלין טומאה והכהן השורפה הזקיקוהו לפרישת שבעת ימים ואין אחיו הכהנים נוגעין בו כדאמרינן בפ' קמא דיומא (דף ב.) ואמר מר מזין עליו כל שבעה ותקנו שיהו תינוקות הללו ממלאין לו מים לקדש בהן מי חטאת ומשום מעלה תקנו שיהו טהורים מכל טומאה ובתוספתא שנינו עד שיהו בני שבעה ובני שמנה שנים מגדלין אותן ולא יותר שלא ראו קרי:
Tossefoth non traduit
ומביאין נשים עוברות ויולדות. אע''פ שהיו התינוקות טמאים בנדה ויולדות לא היו חוששין אלא לשומרן מטומאת מת דבעיא הזאה ומטומאה היוצא מגופו כגון בעל קרי כדתניא בתוספתא שהיו מגדלין אותן עד שיהו בני שבע שנים או שמנה ולא יותר שלא יראו קרי וקצת תימה מה מועיל מילוי זה שהיו ממלאין בתינוקות סוף סוף בעינן איש בשעת קידוש שנותנין האפר במים או בשעת הזאה לרבי יהודה או לרבנן כדמוכח פרק טרף בקלפי (יומא דף מג:) ויש לומר דמה שהיה יכול לתקן מתקנין משום מעלה דכולה מילתא מעלה בעלמא כדאיתא בריש (יומא) (דף ג:):
וּמְבִיאִין שְׁווֹרִים וְעַל גַּבֵּיהֶן דְּלָתוֹת, וְתִינוֹקוֹת יוֹשְׁבִין עַל גַּבֵּיהֶן וְכוֹסוֹת שֶׁל אֶבֶן בִּידֵיהֶם. הִגִּיעוּ לַשִּׁילוֹחַ, יָרְדוּ לְתוֹךְ הַמַּיִם וּמִילְּאוּם, וְעָלוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִמְּקוֹמוֹ הָיָה מְשַׁלְשֵׁל וּמְמַלֵּא, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם.
Traduction
And once they reached age seven or eight and were capable of assisting in the performance of this ritual, the priests would bring oxen there. And they would place doors on the backs of these oxen, and the children would sit upon the doors and they would hold cups of stone, which are not susceptible to ritual impurity, in their hands. When they reached the Siloam pool, they descended into the water and filled the cups with water, and ascended and sat themselves on the doors. The water in the cups was mixed with the ashes of the heifer and used for sprinkling on the impure person or vessels. Rabbi Yosei says: The children did not descend from their oxen; rather, each child from his place on the door would lower the cup with a rope and fill it with water due to the concern lest there is a grave in the depths beneath the path leading from the oxen to the pool.
Rachi non traduit
ומביאין שוורים. כשהיו רוצים לילך ולמלאות מים חיים מן השילוח:
וכוסות של אבן בידיהם. שכל מעשיה היו בכלי אבנים כדפרישית:
ירדו לתוך המים ומלאום. קסבר האי תנא מילוי בעינן ולא שישלשל בחבל:
מפני קבר התהום. שמא יש כאן טומאה:
Tossefoth non traduit
ועל גביהן דלתות. מאן דאמר בגיטין (דף ח:) ובנזיר פרק כהן גדול (נזיר דף נה.) ובפ' בכל מערבין (עירובין דף ל:) ובפרק בתרא דחגיגה (דף כה.) דאהל זרוק לא שמיה אהל לחוץ בפני הטומאה מצי למימר דסבר לה כרבי יהודה דאמר בשמעתין לא היו מביאין דלתות אלא שוורים שכריסותיהן רחבות ואע''פ שגם הם אהל זרוק מ''מ בדידהו גלי רחמנא דחשיבי אהל כדדרשינן מדכתיב (איוב י) ובעצמות וגידים תסוככני ומיהו לר' אליעזר דלקמן ודאי קשה דמפרש טעמא דשוורים משום דמגינים על הרועה שלהם וקושיא דמטה משני משום דהויא אהל עראי ולהאי טעמא קשה היכי עבדינן למ''ד אהל זרוק לא שמיה אהל דאפי' שידה תיבה ומגדל לא חייצי:
והתינוקות יושבין. בתוספתא דפרה [פ''ב] קתני דהכל שוין שהתינוקות צריכין טבילה כלומר הכל שוין בין ר' עקיבא בין ר' יוסי הגלילי שנחלקו לענין הזאה כדתנן במסכת פרה פ''ג [מ''ד] צריכין היו התינוקות להזות דברי ר' יוסי הגלילי ר''ע אומר לא היו צריכין להזות:
ירדו לתוך המים ומלאום. קסבר האי תנא מילוי ידים בעינן ולא שישלשל בחבל כך פירש בקונטרס ותימה גדולה פירש דבכולהו סתמי מוכחי במסכת פרה (פ''ז משנה ו ז) שהיו מוליכין חבל כדי למלאות ואפילו נתמלא הכלי מאליו משמע דכשר במילוי דתנן במס' פרה פ''ה (מ''ז) השוקת שבסלע אין ממלאין בה היתה כלי וחברה בסיד ממלאין עוד תניא בתוספתא דפרה אמר לפני רבי עקיבא משום רבי ישמעאל כוסות של אבן היו תלויין בקרני שוורים כיון ששחו שוורים לשתות נתמלאו הכוסות אמר להם אל תתנו מקום לצדוקים לרדות (אחריו) ונראה לפרש דבהכי פליגי רבי יוסי ורבנן דרבנן סברי משום ההוא פורתא לא חיישינן לקבר התהום ורבי יוסי חייש:
וְתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיוּ מְבִיאִין דְּלָתוֹת, אֶלָּא שְׁווֹרִים. וְהָא שְׁווֹרִים, דְּאֹהֶל שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי בִּידֵי אָדָם הוּא, וְקָתָנֵי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיוּ מְבִיאִין דְּלָתוֹת אֶלָּא שְׁווֹרִים!
Traduction
And it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: They would not bring doors; rather they would bring only oxen. The size of the spinal column and the body of the animal was sufficient to constitute a tent and therefore served as a barrier before the impurity imparted by a grave in the depths. And this is difficult, as aren’t oxen a tent that is not established by a person; and it is taught that Rabbi Yehuda says: They did not bring doors; rather they brought only oxen. Apparently, the legal status of a tent that is not man-made is that of a tent.
Rachi non traduit
אלא שוורים. שכריסם רחבות ותינוקות יושבין עליהם וכריסן מפסיק שאין התינוקות מאהילין על הארץ ולקמן מפרש טעמא אמאי לא היו מביאין דלתות אלמא אשמעינן רבי יהודה דשדרתן של שוורים שהיא כעין גג וחלל של בהמה הוא האהל המפסיק ואע''ג דאינו עשוי בידי אדם:
כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה כִּמְלֹא אֶגְרוֹף. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בִּשְׁקִיפִין וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים.
Traduction
When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia he said that Rabbi Elazar said: Rabbi Yehuda concedes that the legal status of a tent that is not man-made is that of a tent when the tent is a fistbreadth, which is more than a handbreadth in terms of length, width, and height. It is only when the tent is less than the size of a fist that Rabbi Yehuda holds that it is not a tent. That opinion is also taught in a baraita: And Rabbi Yehuda concedes in the case of caves and deep cavities in the rocks that their status is that of a tent even though they are not man-made.
Rachi non traduit
כמלא אגרוף. אהל שרחב כמלא אגרוף שהוא יותר מטפח מודה רבי יהודה שאע''פ שאינו עשוי בידי אדם חשוב להיות אהל דבמלא אגרוף מצינו חשוב למאור שאינו עשוי בידי אדם כדתנן באהלות (פי''ג מ''א וכלים פי''ז מ''ב) ובמס' בכורות מייתינן לה בפרק על אלו מומין (בכורות דף לז:) מאור שלא נעשה בידי אדם שיעורו להוציא את הטומאה לאויר כמלא אגרוף וזהו אגרופו של בן אבטיח וישנו גדול כראש כל אדם וכי אר''י דאינו אהל היכא דאין עשוי בידי אדם בטפח קאמר:
בשקיפין. סלעים הנופלים ומתפרקין ברוח ויש חור גדול במקום עקירתן:
נקיקי. ביקועין:
Tossefoth non traduit
תניא נמי הכי. משמע לכאורה שהיא ברייתא והיא משנה שלימה במסכת אהלות (פ''ג מ''ז) סיפא דההיא דלעיל דהכי תנן התם רבי יהודה אומר כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל ומודה בשקיפים וסלעים:
וַהֲרֵי דֶּלֶת, דְּיֵשׁ בָּהּ כַּמָּה אֶגְרוֹפִין, וְקָתָנֵי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיוּ מְבִיאִין דְּלָתוֹת אֶלָּא שְׁווֹרִים! אָמַר אַבָּיֵי, לָא הוּצְרְכוּ לְהָבִיא דְּלָתוֹת.
Traduction
The Gemara asks: But a door on the back of an ox is an object that measures several fistbreadths, and it is taught that Rabbi Yehuda says: They did not bring doors but only oxen. Apparently, a door does not constitute a tent, since that is not the manner in which a tent is typically established. Abaye said in response that Rabbi Yehuda did not say that the legal status of the door is not that of a tent; rather, he said: They did not need to bring doors because the oxen themselves were sufficiently broad.
Rachi non traduit
והרי דלת דיש בה כמה אגרופים. מן הקרקע עד הדלת וקא א''ר יהודה לא היו מביאים דלתות קא סלקא דעתיה משום דאין דרך אהל בכך וכל שכן שוורים:
Tossefoth non traduit
והרי דלת דיש לה כמה אגרופין. תימה היכי סלקא דעתא דמקשה שלא יועילו דלתות והלא בידי אדם הוא דמדעת הונחו לשם אהל ועוד מאיזה טעם יש לשוורים להועיל יותר מן הדלתות ובקונטרס פירש קא סלקא דעתיה משום דאין דרך אהל בכך וכל שכן שוורים ולפי זה תיקשי ליה היא גופא וצ''ל דקא סלקא דעתיה דבעלי חיים חשיבי להציל טפי מדלתות ליחשב אהל אף על פי שאין דרך אהל בכך ולא שייך טעם זה אלא בדבר התלוי בסברא ולא למאי דילפינן ממשכן:
רָבָא אָמַר: לֹא הָיוּ מְבִיאִין דְּלָתוֹת כָּל עִיקָּר, שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל תִּינוֹק גַּסָּה עָלָיו, שֶׁמָּא יוֹצִיא רֹאשׁוֹ אוֹ אֶחָד מֵאֵבָרָיו, וְיִטָּמֵא
Traduction
Rava said Rabbi Yehuda’s statement should be explained differently. They would not bring doors at all. Because a child has an exaggerated sense of self-confidence due to the width of the door, he might allow himself to move from side to side and as a result, perhaps he will extend his head or one of his limbs beyond the edge of the door and will become impure
Rachi non traduit
כל עיקר. לא משום דאינו אהל אלא שלא תהא דעתו של תינוק גסה עליו פריוו''י בלע''ז שמתוך שאינו ירא ליפול והרי הוא בטוח כאילו הוא בעלייה רחבה ויוציא ראשו חוץ לדלת ומאהיל לפיכך מביאין שוורים בלי דלתות ומתוך שהוא ירא ליפול אינו מוציא ראשו להלן מן רחב השור:
Tossefoth non traduit
שדעתו של תינוק גסה עליו. קסבר רבי יהודה אהל זרוק שמיה אהל דמשמע הא לא מפני שדעתו גסה היו מביאין דלתות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source